פרטיות בעידן הציבורי: אפל טוענת לשמור על בטיחותך, אבל האם זה באמת יכול?

קָשׁוּר: כל הדרכים שבהן אפל מגבירה את האבטחה והפרטיות עבור המשתמשים שלה

שלנו הוא העידן הציבורי - העידן של שיתוף אימונים, של סלפי אוכל, של בני נוער המשתמשים באינסטגרם או בטיקטוק כדי לשדר כל חוויה יומיומית. אולי זה לא מפתיע שהפרטיות מתאדה. אבל כל אלה הן בחירות אינדיבידואליות, רגעים בחיים שאדם בחר לחלוק. מאפיין מרכזי של זכות הוא האפשרות לוותר עליה: ניתן להגדיר את הזכות לפרטיות כזכות לבחור אילו חלקים בחייך לפרסם ואיזה לשמור מעיני אחרים. שיתוף יתר בפייסבוק עשוי להיות זיוף חברתי, אבל אפל לא יכולה לעצור אותך. לסוכנויות אכיפת חוק, עוקבי אינטרנט וחברות פרסום יש שימושים לציבור הזה נתונים, אבל אף אחד, כולל אפל, לא יכול להגן עליך מפני שידור מכוון של הפרטים שלך חַיִים.

בעידן הציבורי הזה, הפעילות שלך נעוצת גם על ידי מכונות. מכונות מתעדות את כל מה שאתה עושה, מאתרי אינטרנט שאתה מבקר בהם ועד מה שאתה כותב באופן פרטי ביומנים וברשימות הדיגיטליות שלך. אם אתה משתמש בתוכניות דיאטה, פעילות גופנית ובריאות, הן עוקבות אחר מה אתה אוכל, כמה רחוק אתה יכול לרוץ ומתי לאחרונה בילית זמן אינטימי עם בן זוג. מה יכולות החברות שמייצרות את המכונות האלה לעשות עם כל הנתונים האלה? זה מביא אותנו למטרד הגדול הראשון של העידן הציבורי: פרסום.

מעקב דפדפן ואפל

הנה לב ההבטחה של אפל: המידע שאתה מפקיד לאייפון שלך נשאר באייפון שלך, והמידע שאתה מפקיד ל-iCloud נשאר בתוך ה-iCloud שלך. אפל מבטיחה לא להעביר את הנתונים האלה לשותפי פרסום. זה לא מאחסן אותו מחוץ לחשבון שלך, והוא לא יכול לגשת אליו למטרות שלו בתוך החשבון שלך. זה שלך. גוגל, פייסבוק ואמזון לא מבטיחות הבטחות כאלה.

גוגל ופייסבוק מרוויחות את הכסף שלהן על ידי התאמת פרסומות לאנשים שרוצים ללחוץ עליהן. אם אתה חושב על זה כעל עסק שמוכר ווידג'טים, הווידג'טים שגוגל ופייסבוק מוכרים הם חבילות המכילות דפוסי משתמש והעדפות, והן מוכרות את החבילות הללו למפרסמים. תהית אי פעם איך נראה שמודעות באינטרנט יודעות מה אתה חושב? האלגוריתמים של לימוד מכונה שגוגל ופייסבוק משתמשים בהם כדי להבין את ההעדפות והדפוסים שלך יכולים להיות מפחידים.

משתמשי אייפון עשויים להיות מבודדים מהסוג הזה של איתור העדפות, אבל רק אם הם לעולם אינם משתמשים בגוגל או בפייסבוק או באפליקציות ובשירותים הקשורים אליהם. זה לא משנה אם אתה משתמש בחיפוש Google על מחשב נגוע בווירוסים עם Windows 95 או באייפון טהור. בכל מקרה, גוגל תדע מה חיפשת, על מה לחצת וכמה זמן השקעת בקריאה. עם זאת, משתמשי אייפון עשויים להגן על עצמם מפני סוג זה של קצירת נתונים גדולים בכמה דרכים חשובות.

לדוגמה, מפות אפל לא שומרת תיעוד של המיקום שלך כמו מפות Google. דפדפן האינטרנט Safari של אפל שולח פחות מידע עליך ועל המחשב שלך לגוגל מאשר דפדפן Chrome של גוגל. אבל מצד שני, שאילתות שהוקלדו ב-Safari משתמשות בחיפוש Google כברירת מחדל, כך שמשתמשי ספארי בדרך כלל שולחים נתונים ל-Google בכל מקרה. לפי אנליסט של גולדמן זאקס, אפל מקבלת מיליארדי דולרים מדי שנה מגוגל על ​​הזכות להישאר מנוע החיפוש המוגדר כברירת מחדל בספארי. בניסוח אחר, אפל בעצם מוכרת את תעבורת החיפוש שלך לגוגל, אשר לאחר מכן זוכה לאסוף את נתוני השימוש שלך באינטרנט.

אתה יכול לבטל את הסכמתך בקלות על ידי שינוי מנוע החיפוש המוגדר כברירת מחדל של Safari למנוע שאינו עוקב אחריך, כמו startpage.com. אבל, אם אפל רוצה לנפנף אצבע בגוגל בנוגע לבעיות פרטיות, היא עשויה לשקול לשנות את מנוע החיפוש המוגדר כברירת מחדל של ספארי למשהו אחר מלבד גוגל.

פרופילי פרסום ודפוסי משתמשים עשויים להיראות שפילים למדי. ובכל זאת, רובנו לא יכולים להשתחרר מהפחד המציק שמישהו מרושע יוכל לקבל גישה לשלל המידע עלינו שנוצר ומאוחסן על ידי גוגל או פייסבוק. איזה סוג של שחקנים רעים יש שם בחוץ, איזה סוג של נתונים הם רוצים, וכיצד הם יקבלו את הנתונים האלה?

תוכנות זדוניות ווירוסים לאייפון

אבוי, מכשירי אייפון ומחשבי מק אינם חסינים מפני וירוסים, וגם אינם חסינים מפני תוכנות זדוניות. ה דוח מצב של תוכנות זדוניות לשנת 2020 מאת Malwarebytes, חברה לאיתור וירוסים ואיומים, גילתה שבשנת 2019, זיהומים של תוכנות זדוניות במחשבי Mac עלו על אלו של Windows. חומרת הזיהומים הללו של Mac עדיין פחותה במקצת ממה שמכונה Windows עשויה לחוות. איומי ה-Mac הנפוצים ביותר, כמו אלה הנקראים NewTab ו-Genieo, חוטפים את החיפושים שלך באינטרנט ומפנים אותם לדפים ממומנים כדי לייצר הכנסות מפרסום עבור מחברי התוכנה הזדונית. מחשבי Windows, לעומת זאת, נוטים הרבה יותר ממחשבי Mac להיפגע מתוכנות כופר או תוכנות זדוניות אחרות שמוציאות את המחשב בצורה יסודית לאשפה. עם זאת, יותר ויותר משתמשים נוטשים תוכנה ספציפית למערכת ופונים במקום זאת לתוכנות מבוססות דפדפן וענן. כך למשל, משתמשים מוותרים על Microsoft Word שפועל על המחשב שלכם, לטובת Google Docs שפועל בדפדפן אינטרנט ונשמר בענן דרך גוגל דרייב. מכיוון שאתה יכול להשתמש בתוכנות מבוססות הדפדפן הללו ב-Mac או ב-PC באופן שווה, הן הפכו למטרה אטרקטיבית עבור האקרים ורמאים. למה לבחור בין כתיבת תוכנות זדוניות למיקוד Mac או Windows, כאשר אתה יכול לפגוע בשניהם? אז כן, מחשבי אפל בטוחים יותר, אבל הקצה הזה מחליק, וזה לא יתרון בכלל אם אתה משתמש במערכות של צד שלישי.

אותו דיווח מ-Malwarebytes ציין שבעוד שקיימים איומים עבור מכשירי אייפון, אין דרך לדעת מה הם או מה הסיכוי שהם יפגעו בך. הסיבה לכך היא שאפל לא מאפשרת לאפליקציות iOS לסרוק מכשירי iOS ברמה הדרושה כדי לזהות התנהגות זדונית. לכן, חברות המתמחות בהגנה על צרכנים מפני תוכנות זדוניות לא יכולות לעזור מאוד באייפון. קיימות אפליקציות זדוניות, ואנחנו יודעים זאת מכיוון שלפעמים אפל מכריזה שהיא הסירה חלק מחנות האפליקציות. אפל שומרת על אחריות בלעדית למציאתם ולהסרה שלהם. אז, האם אייפון בטוח יותר מאנדרואיד? כן, כנראה. אבל ההמלצה זהה עבור שני סוגי הטלפונים: תמיד בדוק אפליקציה לפני שתתקין אותה.

גניבת זהות והונאה

גניבת זהות היא הבוגימן של העידן הציבורי, הדמות האפלה הדורסנית, האורבת בצללי האינטרנט, אוגרת נתוני מדיה חברתית ומשתמשת בהם כדי להרוס חיים. הבוגימן הזה אמיתי מספיק. בשנת 2019, יותר ממאתיים ארבעים אלף איש דיווחו על פתיחת חשבון כרטיס אשראי מזויף באמצעות זהותם, על פי ספר הנתונים של נציבות הסחר הפדרלית של רשת הצרכנים לשנת 2019. מספר זה צפוי לעלות בשנת 2020 ואילך. בעוד שהונאת כרטיסי אשראי היא הסוג הנפוץ ביותר של גניבת זהות, היא לא מהסוג הגרוע ביותר. כדי לפתוח חשבון כרטיס אשראי, רמאי צריך רק את מספר תעודת זהות שלך, ההכנסה השנתית שלך וכתובת הרחוב שלך. מידע אישי גנוב יכול גם לאפשר לרמאים לקחת הלוואות סטודנטים, לחתום על חוזי שכירות, ואפילו, לעתים רחוקות, ליצור תעודות זהות כוזבות, אך אלה דורשים גישה משמעותית יותר לנתונים שלך.

גנבי זהות בדרך כלל משיגים את מה שהם צריכים לדעת עליך באחת מכמה הונאות נפוצות. ללא סדר מסוים, הם כוללים שיחות טלפון ראשונות שבהן הן מרמות אותך או מפחידות אותך ויתור על מספר תעודת זהות שלך - התחזות ל-IRS, בנקים או גובי חובות הם כולם נפוץ טַקטִיקָה. שנית, הם צוללני אשפה שמוצאים מסמכים שנזרקו. שלישית, לפי סגנון ה-Dragh-Net, הם רמאים ששולחים מיילים למיליוני חשבונות, בתקווה לפתות את הלא זהירים למסור מידע. בעלות על אייפון לא תגן עליך מפני אף אחת מהתרמיות אלו, מכיוון שבמצבים אלה, הקורבן הוא זה שמוסר את המידע שלו. או שהם זורקים אותו, או מחלקים אותו בתקשורת ישירה עם רמאי. אפל לא מעורבת.

דרך נוספת שבה רמאי עשוי להשיג את מספר תעודת הזהות שלך היא על ידי קבלת גישה לחשבונות מקוונים שבהם אתה מאחסן רשומות אישיות, כמו הערות, קבצים או שירותי הענן של Microsoft Word. אחת הדרכים הנפוצות שבהן הם משיגים גישה זו היא באמצעות הפעלת סקריפטים כדי לנסות סיסמאות נפוצות עם כל חשבון שהם יכולים למצוא. אתה עשוי להיות מופתע כמה אנשים מגדירים את הסיסמה שלהם למשהו כמו 123456789. קח רשימה של כתובות דוא"ל ממשרד פרסום, ואז הזן אותן יחד עם הסיסמה הזו בכל אתר אינטרנט נתון של שירות ענן, ובטוח תיכנס לחשבון של מישהו. כאן, סוף סוף, אפל יכולה לעזור עם מנהל הסיסמאות של iCloud Keychain ואימות מרובה גורמים. משתמשי אפל שישתמשו נכון בשירותים אלה יזהירו אם הסיסמה שלהם נפוצה או קלה לניחוש ולעשות קבל התראה קופצת בטלפון שלו כאשר מישהו מנסה להיכנס לחשבון ה-iCloud שלו על חשבון לא מזוהה התקן. זה רק הוגן להזכיר שגוגל מציעה שירות דומה עם מנהל הסיסמאות של כרום. כמו כן, אימות רב-גורמי זמין כעת מרוב שירותי הענן הגדולים. אז כן, אפל תגן עליך מפני הונאה, אבל כך גם גוגל או מיקרוסופט. ההגנה של אפל טובה יותר, אבל אתה עדיין צריך להשתמש בה בפועל.

אם בעלות על אייפון פירושה שאתה נכנע למאמצים של אפל לשכנע אותך להשתמש באימות דו-גורמי ולהשתמש בסיסמאות חזקות, אז אתה בטוח תהיה בטוח יותר. הפרסום של אפל לגבי פרטיות ואבטחה עשוי להיחשב כשירות ציבורי חשוב. הם מעלים את המודעות לבעיות ולגבי הכלים שיעזרו לפתור אותן. אולי הפרסומת הזו לא הייתה כל כך דיסטופית אחרי הכל.

לשיעורים מהירים וקלים כיצד להשתמש באייפון ובמכשירים אחרים של אפל, הירשם כמנוי בחינם שלנו הטיפ היומי.