מה קרה לטלפונים x86?

חלקכם אולי תוהים מדוע סמארטפונים מסוג x86 הם כבר לא דבר, אבל רבים אחרים כנראה לא ידעו שהם בכלל קיימים מלכתחילה. החל משנת 2012, חברות החלו להשיק סמארטפונים המשתמשים במעבדי x86 Atom של אינטל, קו מוצרים שהחברה ציינה כאחד החשובים ביותר שלה. שוק הסמארטפונים היה רווחי מספיק בפני עצמו, אבל היו מקרי שימוש אחרים ש-Atom יתאים להם. אינטל הייתה צריכה רק לשבור את אחיזת החנק של Arm בטלפונים ומעבדי אינטל יהיו בכל מקום.

החל משנת 2018, סמארטפונים x86 הלכו בדרך הדודו, ואטום הצליחה לפלס את דרכה אל רשימת המעבדים הגרועים ביותר של אינטל אי פעם. במבט לאחור, לא ייאמן שאינטל יכולה לגשש משהו כל כך גרוע. אחרי הכל, היא הטעה ממש בכל מגזר העסקים שלה מ-2017 ועד לאחרונה. אבל הכישלון של אינטל להיכנס לסמארטפונים היה מסובך יותר מטכנולוגיה גרועה או מטעויות עסקיות.

ההיסטוריה הקצרה של Atom וסמארטפונים

מאמצע שנות ה-2000, הן אינטל והן AMD התמקדו בפיתוח גרסאות קטנות ויעילות יותר של הסיליקון המסורתי שלהן. AMD הסתפקה בייצור מחשבים ומחשבים ניידים קטנים יותר עם ה-Bobcat APUs שלה, אבל לאינטל היו רעיונות גדולים עם שבבי Atom המתחרים שלה, שהוכרזו לראשונה ב-2008. זה לא היה אמור להיות רק מחשבי קולנוע ביתי ומחשבים ניידים זעירים;

זה עמד לכבוש את העולם. היינו רואים את Atom בנגני מוזיקה, טלוויזיות, מכשירי GPS, קונסולות משחקים כף יד, וכן, סמארטפונים. אינטל התכוונה לצעוד היישר אל המעוז החשוב ביותר של ארם ופשוט לקחת אותו.

כמובן, Atom לא נכנסה מיד לסמארטפונים כי אינטל הייתה צריכה להניח את היסודות. אז 2008 ו-2009 באו והלכו ללא טלפונים x86. אינטל סוף סוף חשפה את ה-Atom CPU שתשתמש בו עבור טלפונים ב-2010, הנקרא Moorestown. בטח, זה עדיין היה צריך להתמודד עם האופן שבו יצרני טלפונים היו רגילים לייצר שבבי ARM, אבל מורסטאון הייתה כל כך מתקדמת וחזק שאינטל הייתה בטוחה שתגרום לשלוש מתוך חמש חברות הסמארטפונים המובילות לייצר מכשירים באמצעות Atom צ'יפס.

הרבה דיו נשפך מדוע אסטרטגיית הטלפון של אינטל מעולם לא הגיעה לשום מקום.

שנת 2010 הגיעה והלכה בלי שום הכרזות על סמארטפון x86, אבל אף אחד לא ציפה להן כל כך מהר. ואז 2011 הגיעה והלכה ללא סמארטפונים או אפילו הכרזות על עתיד. הטלפון הראשון מבוסס Atom אכן יצא בשנת 2012, אבל זה היה רק ​​עיצוב ייחוס שעשו אינטל וגוגל, לא מכשיר בעל ביצועים גבוהים כמו שכולם רצו. אבל בערך באותו זמן, מוטורולה, ZTE ולבא הפכו לשותפות הראשונות של אינטל בסמארטפונים. לבסוף, ראינו קצת מומנטום.

אבל במשך ארבע השנים הבאות, שום דבר לא באמת קרה - לא ניצחונות גדולים בעיצוב, לא יצאו מעבדי Atom מהירים להפליא. אבל בשנת 2016, אינטל פרסמה הודעה גדולה: זה ביטל את ה-Atom SoCs הקרובים לטלפונים. וזה היה זה. ללא SoCs פירושו לא יותר סמארטפונים x86, למרות ש-Atom עדיין קיבלה עדכונים. אינטל אמנם יצרה Atom SoC אחרון עבור חברה שאיתה עשתה הסכם, אבל זה הכל. הטלפון החכם האחרון המופעל על ידי Atom יצא בשנת 2018, ו זה היה רע.

כאן מסתיים הסיפור הקצר מאוד של סמארטפונים x86. הרבה דיו נשפך מדוע אסטרטגיית הטלפון של אינטל מעולם לא הגיעה לשום מקום, אבל היו כמה סיבות גדולות לכך שאינטל נאלצה להפסיק אותה ב-2016. הנה דוח הנתיחה.

לאטום היה קשה לפרוץ למערכת האקולוגית של התוכנה של טלפונים

המכשול הגדול והברור ביותר עבור אינטל היה תוכנה. אנשים רבים ידעו שזה יהיה מאבק ברגע שהושק ב-2008 כי Arm שלטה בשוק הסמארטפונים. עכשיו, זה לא היה רק ​​על חברות שהורגלו לעבוד עם החברה Arm או להשתמש בשבבי ARM בטלפונים שלהן. הבעיה הגדולה יותר הייתה שהתוכנה מיועדת מעבדי ARM לא יכול לרוץ הלאה שבבי x86.

בעצם, כל מעבד משתמש בארכיטקטורת ערכת הוראות (או ISA), המגדירה מה המעבד יכול בעצם לעשות ואיך זה קורא קוד (ואני מתכוון לאלה ואפסים בפועל ולא לשפת קידוד כמו Python או C++). ל-ARM היה (ועדיין יש) יתרון גדול בתפקיד בטלפונים מכיוון שכל התוכנות נוצרו עבור שבבי ARM, ממערכות הפעלה כמו iOS ואנדרואיד ועד לאפליקציות שרצו על מערכות ההפעלה.

אינטל ידעה על האתגרים בהחדרת ISA חדש לשוק שהיה רגיל להשתמש באחת אחרת. Itanium, מעבדי ה-64 סיביות הראשונים של החברה, השתמשו ב-IA-64 ISA החדש ולא בגרסה משודרגת של x86 שהייתה מסוגלת ל-64 סיביות, אשר בסופו של דבר הייתה טעות גורלית עבור Itanium. שבבי Opteron המתחרים של AMD השתמשו ב-x86-64 ISA ותפסו כמעט 25% משוק השרתים. בסופו של דבר, אינטל נאלצה לזרוק את המגבת ולייצר שבבי שרת x86-64 משלה, Xeon, והיא גם השתמשה ב-x86-64 עבור כל המעבדים האחרים שלה ומאז.

ובכל זאת, זה היה דבר שאינטל יכולה לראות ממרחק של קילומטר, ועם מספיק מסירות לסמארטפונים, זה היה משהו שאפשר להתגבר עליו. ואכן, היו המון סמארטפונים שהשתמשו במעבדי Atom, כמו סדרת ה-Zenfone של Asus, שהייתה אחת הזכיות הגדולות של אינטל. עם זאת, היו גורמים מסבכים אחרים.

אינטל לא נתנה לאטום את המשאבים הדרושים לה

אטום זכור כי הוא די איטי, וזה לא לגמרי לא מוצדק. למרות שבבי Atom לא היו רעים באופן אוניברסלי (אחד הסמארטפונים X86 הראשונים היה למעשה די הגון מבחינת ביצועים), הם לא יכלו לעמוד בשבבים מבוססי ARM מחברות כמו קוואלקום ואפל. זה לא היה רק ​​תוצאה של הנדסה גרועה מצידה של אינטל, אלא גם חוסר סדר עדיפויות שפגע ב-Atom.

תהליך צמתים הם ממש ממש חשובים עבור שבבי סמארטפון. שדרוג מתהליך אחד למשנהו משפר לא רק את הצפיפות (כלומר שאתה יכול לעשות שבבים קטנים יותר או לדחוס יותר חלקים לאותו חלל) אבל גם משפר את הביצועים והיעילות, וזה במיוחד חָשׁוּב. יעילות גבוהה יותר פירושה חיי סוללה טובים יותר וגם ביצועים טובים יותר באותה צריכת חשמל. אבל אינטל תמיד נותנת למעבדים השולחניים, הניידים והשרתים שלה לקבל ירידה ראשונה בתהליכים האחרונים שלה, כאשר Atom משודרגת כשנה או שנתיים מאוחר יותר בכל דור ודור. לא פלא שאטום לא היה כל כך מהיר.

אקסטרמטק גם העלה תיאוריה לפיה אינטל לא רצתה לשנות את המודל העסקי שלה גם עבור Atom. נכתב ב-2016 זמן קצר לאחר ש-Intel ביטלה את שבבי הסמארטפון Atom שלהבפרסום נכתב כי אינטל "לא מוכנה להסתכן בפגיעה במודל הכלכלי שהפך אותה לטיטאן של מחשוב." אינטל לא רצתה להיכנס לייצור מעבדים נמוכים וזולים לטלפונים כשהיא יכלה להשיג מרווחים גדולים יותר באחרים שווקים. אחרי שהיא הפסידה מיליארדים על מיליארדי דולרים בחצי ניסיון, היא ויתרה ברגע שהזמנים נראו קשים עבור החברה.

בסופו של דבר, אינטל הפכה להיות גדולה מדי עבור הברידג'ים שלה

בין הקושי הקיצוני לפרוץ לתוך מערכת אקולוגית מבוססת חומרה-תוכנה (במיוחד בהתחשב ב-Intel ניסיון ממקור ראשון עם זה כבר) ורשלנות כללית כלפי Atom, ברור שאינטל העריכה את עצמה יתר על המידה בכל הקשור ל סמארטפונים. היא חשבה שרק בגלל שהיא טיטאן בתעשייה, היא יכולה להיכנס לשוק הטלפונים ולהחזיק בו כפי שהיה עם מחשבים נייחים, מחשבים ניידים ושרתים.

אותו היבריס הוא מה שהוביל לאינטל לחשוב שהיא יכולה פשוט לקנות חברה אחר חברה במיליארדי דולרים, לשאוף לרווח גבוה באופן אבסורדי מדור על דור עם צומת ה-10 ננומטר שלה, ו לכבוש 30% משוק הסיליקון כולו, כולל CPUs, GPUs ו-FPGAs. כל זה התפוצץ בפניה של אינטל, בדיוק כמו שקרה עם טלפונים x86, ולמרות שזה תמיד היה הולך להיות קרב עלייה על ה-x86 כדי לשרוד בשוק הסמארטפונים, הפזיזות של אינטל הייתה אולי מה שנידונה לכישלון.