Wi-Fi Direct הוא תקן Wi-Fi המאפשר תקשורת עמית לעמית ללא צורך בנקודת גישה או נתב אלחוטיים נפרדים. הפרוטוקול יכול לעבוד בתצורה של אחד לאחד או אחד לרבים כאשר מכשיר אחד משמש כנקודת גישה וכל מכשיר אחר מתחבר ישירות אליו באמצעות Wi-Fi.
Wi-Fi Direct לא נועד להתחרות ברשתות Wi-Fi מסורתיות, במקום זאת, הוא ממוקם כחלופה ל-Bluetooth. אמנם ל-Wi-Fi Direct אין את אותן אפשרויות צריכת חשמל נמוכות שיש ל-Bluetooth, אבל הוא יכול לפעול במהירויות מהירות הרבה יותר, מה שהופך אותו למתאים יותר למשל להעברת קבצים גדולים.
Wi-Fi Direct הוא תכונה סטנדרטית במכשירים רבים, כגון סמארטפונים, נגני מדיה ניידים, טלוויזיות חכמות, מחשבים ניידים, מדפסות ועוד. Wi-Fi Direct היא באמת נקודת גישה אלחוטית לתוכנה המובנית במכשירים מסוימים. מבחינה טכנית, זה אומר שרק מכשיר אחד צריך לתמוך ב-Wi-Fi Direct, שכן כל מכשיר אחר יכול להשתמש ב-Wi-Fi כדי להתחבר למכשיר ה-Wi-Fi Direct שכן פרוטוקולי התקשורת זהים.
מכשירים מסוימים תומכים רק בתקשורת ישירה עמית לעמית, לדוגמה, מסגרת תמונה דיגיטלית עשויה לאפשר למכשיר להתחבר כדי להעלות תמונות. מכשירים אחרים חזקים יותר כמו טלפונים ניידים ומחשבים ניידים יכולים בדרך כלל לשמש כנקודה חמה ולאפשר למכשירים להתחבר דרכם גם לאינטרנט. אם מכשיר Wi-Fi Direct משתף את חיבור האינטרנט שלו מרשת Wi-Fi רגילה מחוברים בו זמנית, מכשירי ה-Wi-Fi Direct אינם יכולים לגשת לאף מכשיר אחר ברשת הראשית רשת Wi-Fi.
תקן Miracast המשמש לחיבור לצגים אלחוטיים מבוסס על פרוטוקול Wi-Fi Direct. זה מספק רוחב פס מספיק עבור וידאו 1080p ב-60 פריימים לשנייה.
מומלץ לא להשתמש ב-Wi-Fi Direct כדי לחבר מכשירי IoT לאינטרנט, הסיבה לכך היא מכשירים אלה מסתמכים בדרך כלל על חיבור אינטרנט קבוע כפי שיסופק על ידי מכשיר מסורתי נתב. השימוש ב-Wi-Fi Direct עבור רשת מסוג זה יסתיים הרבה פחות בחיבור אינטרנט אמין עבור המכשירים.