Xeon 4th Gen הוא ההזדמנות של אינטל לעשות קאמבק במרכז הנתונים

click fraud protection

אינטל עובדת על מעבדי השרתים מהדור הבא שלה כבר שנים, ועכשיו הם סוף סוף מוכנים.

זה לא סוד שאינטל נאבקת במשך שנים כדי לעמוד בקצב של מתחרותיה במרכז הנתונים, הכולל בעיקר את AMD אך גם מעצבי CPU מבוססי Arm כמו Ampere ואמזון. קבוצת ה-Datacenter ו-AI של החברה דיווחו על מרווח תפעולי של 0% ברבעון השלישי של השנה שעברה, מה שאומר בעצם שהיא מרוויחה כמו שהיא מפסידה; רק לפני שנה היא הרוויחה 2.3 מיליארד דולר. הבעיה העיקרית היא שאינטל פשוט לא הצליחה לעמוד בקצב של מתחרותיה, אבל הגעתם של מעבדים ו-GPUs חדשים לגמרי עשויה לשנות את זה. עם המעבדים ה-Xeon המדרגיים מהדור הרביעי שלה וסדרת ה-Max של מעבדים ו-GPUs, אינטל שואפת להפוך את הירידה ארוכת השנים שלה.

הדור הרביעי של Xeon הוא צעד חשוב קדימה אבל לא ממש מנצח

מאז שהשיקה AMD את הדור השני של מעבדי Epyc Rome בשנת 2019, אינטל נמצאת ברגל האחורית. היעילות היא המלך במרכז הנתונים, ו-Epyc Rome השתמשה בתהליך ה-7 ננומטר של TSMC, שהוא הרבה יותר יעיל מהצומת העתיק של 14 ננומטר שאינטל השתמשה באותה תקופה. רומא הגיעה גם עם 64 ליבות, בעוד אינטל יכלה לגייס רק 28 במעבדי Xeon טיפוסיים, עם אפשרות של 56 ליבות קיימת על הנייר, אם כי היא מעולם לא תפסה. זה לא היה רק ​​הצומת של 7nm שאיפשר את רומא, אלא גם עיצוב שבבים, שאפשר ל-AMD להגביר את ספירת הליבות מבלי לבזבז טונות של סיליקון.

במובנים רבים, מעבד Xeon מהדור הרביעי (שם הקוד Sapphire Rapids) הוא הגישה של אינטל ל-Epyc. הוא משתמש בתהליך 10nm של אינטל, שהוא בערך שווה ערך ל-7nm של TSMC, ויש לו ארבעה שבבים או אריחים שלכל אחד מהם 15 ליבות וכל שאר הפונקציונליות שמעבד צריך. זה שכל שבבי הוא בעצם מעבד בפני עצמו הוא הבדל עיקרי בין Xeon מהדור הרביעי לבין ה-Epyc CPUs העדכניים ביותר, שיש להם שני סוגים של קוביות: אלה לליבות ואלו ל-I/O. זה אומר ש-Sapphire Rapids דומה ביותר לדור הראשון של Epyc Naples, אשר אינטל לעגה בשנת 2017 על כך ש"דבוקה" למות.

אינטל ללא ספק עדיין בפיגור במשחק הצ'יפלט אפילו עם Xeon מהדור הרביעי, אבל לחברה יש טריק אחד בשרוול: HBM2. זיכרון רוחב פס גבוה, או HBM, הוא צורה קומפקטית ומהירה של זיכרון, ו-HBM2 משמש לעתים קרובות עבור GPUs כסופר מהיר VRAM, אבל מעבדי Sapphire Rapids מובילים (שנקראים רשמית Intel Max) משתמשים ב-64GB מהזיכרון הזה כמעין L4 מטמון. חדש לגמרי של AMD שבבי Epyc Genoa לא יכללו HBM2 כי החברה מאמינה שזה פשוט לא הכרחי, אבל אינטל לא מסכימה, ועם הזמן נראה מי צודק.

יש הרבה שיפורים ארכיטקטוניים ש-Sapphire Rapids מביאה, ואינטל טוענת שהדור הרביעי של Xeon מהיר בכ-53% בממוצע מאשר הדור השלישי של Xeon Ice Lake ב"מחשוב למטרות כלליות", שזה בעצם סוג הביצועים שתראו בנצ'מרק כמו Cinebench. יישומים אחרים רואים עליות גדולות יותר, הנעות בין פי שניים לעשר פעמים. אולי הכי חשוב, אינטל מתהדרת בשיפור יעילות של פי 2.9 מזה של Ice Lake, וזה חשוב ביותר להפחתת עלות הבעלות הכוללת (או TCO) עבור מרכזי נתונים. בנוסף, Xeon מהדור הרביעי תומך ב-DDR5 ו PCIe 5.0, שניהם חשובים ביותר עבור שרתים מתקדמים.

בעוד ש-Sapphire Rapids היא בהחלט שיפור גדול עבור מעבדי Xeon, היא כנראה לא תשלוט במרכז הנתונים. AMD לא נחה על זרי הדפנה ומעבדי ה-Epyc Genoa החדשים ביותר שלה משתמשים בתהליך ה-5nm של TSMC ובארכיטקטורת Zen 4, בדיוק כמו Ryzen 7000. לגנואה העליון יש 96 ליבות ולא 64, מה שאומר שאינטל עדיין בנחיתות גדולה, והיא לא יהיה מפתיע אם גנואה הייתה גם יעילה יותר מכיוון שה-5nm של TSMC הוא הרבה יותר חדש מזה של אינטל 10 ננומטר.

כהערה צדדית, אינטל לא הכריזה על שום מעבד Xeon של תחנת עבודה המבוססת על Sapphire Rapids, אבל השמועה אומרת שאלו יגיעו מאוחר יותר. שבבי Xeon W אלה, לכאורה, לא יציעו את מלוא 60 הליבות של Sapphire Rapids ויגיעו ל-56 בלבד, אך עדיין יכולים להוכיח מתחרה ראויה לשבבי Ryzen Threadripper של AMD.

האימפריה מכה בחזרה?

עברו כשלוש שנים מאז לאינטל הייתה היתרון האחרון ב-AMD, וכעת יש לחברה סוף סוף הזדמנות לבצע מתקפת נגד. אינטל נמצאת גם במתקפה במעבדי GPU של מרכזי נתונים עם Ponte Vecchio, אשר אינטל מיתגה באופן כללי כ-Data Center GPU Max Series. אינטל לא ממש הציעה פרטים קונקרטיים על הביצועים הכלליים שלה, אבל ל-GPU יש יותר מ-100 מיליארד טרנזיסטורים הפרוסים על פני 47 אריחים. זו מתקפה דו-חזיתית נגד AMD, אשר הכריזה לאחרונה על ה-APU המאסיבי שלה לשרת MI300, וכל חברה אחרת עם מעבדי מרכז נתונים.

קל להיות סקפטי לגבי סיכוייה של אינטל בהתחשב בהיסטוריה האחרונה של החברה ואני בטוח מהדור הרביעי של Xeon ופונטה וקיו יהיו בעיות בקיעת שיניים, אבל AMD הצליחה להפוך את עצמה מכמעט פושטת רגל לאחד המעבדים המובילים בעולם מעצבים. אם AMD יכולה לעשות את זה, למה לא אינטל? זה יכול להיות קרש הקפיצה שמאפשר לאינטל להחזיר את המנהיגות בביצועים, אולי לא עם הדור הזה, אלא עם הדור הבא.