אחת הבעיות שמקלדות יכולות להתמודד עמן היא "הקפצת מקשים". כאשר מקש נלחץ או משוחרר, הקפיץ המשמש לדחיפתו בחזרה למעלה למצב ברירת המחדל שלו יכול לגרום למקש לקפוץ הן בחלק התחתון והן בחלק העליון של תנועתו. כאשר מקש נלחץ כלפי מטה, אפקט ההקפצה הזה יכול להספיק כדי שהחיבור החשמלי הרושם את המקש כנלחץ יתפרק לפני שהמקש נלחץ בחוזקה לתחתית. התהליך של הסרת לחיצות מקשים מהירות במיוחד נקרא "התפרקות" והוא יכול לעשות את ההבדל בין שמיש או לא עבור חלק מהמקלדות.
אם אתה משתמש ב-Linux Mint ואתה מבחין שיש לך בעיות שבהן לחיצות מקשים נרשמות מספר פעמים, ייתכן שתרצה לאפשר ביטול מקשים. כדי לאפשר ביטול מקשים עליך להיכנס להגדרות הנגישות, על ידי לחיצה על מקש הסופר, ולאחר מכן הקלדת "נגישות" והקשה על אנטר.
טיפ: מקש "סופר" הוא השם שבו הפצות לינוקס רבות משתמשות כדי להתייחס למפתח Windows או למפתח "פקודה" של Apple, תוך הימנעות מכל סיכון לבעיות בסימנים מסחריים.
פעם אחת, אתה בהגדרות הנגישות, עבור ללשונית "סיוע בהקלדה" ולחץ על המחוון התחתון "התעלם מהקשות משוכפלות מהירות" למצב "מופעל".
המחוון "השהיית קבלה" מאפשר לך להגדיר כמה מהר ניתן ללחוץ על המקש בפעם השנייה. ערך ברירת המחדל, בערך שתי חמישיות מהדרך לאורך הסרגל הוא אגרסיבי מדי עבור רוב המשתמשים. למעשה, מכיוון שהאפקט המקפיץ מתרחש בדרך כלל על פני אלפיות שניות, הרבה יותר מהר ממה שאתה יכול ללחוץ פעמיים על המקש בכוונה, אתה יכול בדרך כלל להגדיר את עיכוב הקבלה לערך המינימלי כדי למנוע התפרקות מבלי להשפיע על ההקלדה הכללית ניסיון.
משתמשים עם ידיים רועדות ורעידות עשויים לגלות שהארכת עיכוב הקבלה עוזרת להם להימנע מלחיצות כפולות. עם זאת, אם הגדרה זו נדחפת רחוק מדי, אתה עלול להתקשה להקליד בכוונה אותיות כפולות. לדוגמה, ההשהיה המותרת בין לחיצות כפולות על המקשים בערך המקסימלי הוא בערך שנייה אחת.
