WhatsApp תובעת את ממשלת הודו כדי להגן על פרטיות המשתמש

WhatsApp הייתה בחדשות לאחרונה על מדיניות הפרטיות החדשה שלה. בעוד וואטסאפ טוענת בתוקף שפרטיות המשתמשים ממשיכה להישמר במדיניות הפרטיות החדשה, היא מתמודדת עם צרות משפטיות באזורים כמו גרמניה ו מכשולים בהודו גם איזה למנוע ממנו לנקוט בפעולות כפייה. כעת, וואטסאפ תובעת את ממשלת הודו בניסיון להגן על פרטיות המשתמש בהודו ועל השירות יכול להיות שבאמת נמצא בצד הנכון בזה.

לפי א דיווח מ רויטרס, WhatsApp הגישה תלונה משפטית לבית המשפט העליון של דלהי במטרה לחסום תקנות חדשות שיגיעו נכנס לתוקף ביום רביעי, שאחרת יאלץ את WhatsApp לשבור את הגנת הפרטיות שלה שֵׁרוּת. התביעה דורשת כביכול מבית המשפט להכריז שאחד הכללים החדשים הוא הפרה של זכויות הפרטיות המעוגנות בהודו החוקה, שכן היא מחייבת חברות מדיה חברתית לזהות את "המקור הראשון של המידע" לפי דרישת הממשלה רָשׁוּיוֹת. התקנות החדשות מחייבות זאת בהקשר של חשיפת אנשים שהואשמו בעוולה, אך פעולה כזו אינה אפשרית מבלי לשבור את ההצפנה מקצה לקצה עבור כל המשתמשים בה.

בואו נגבה מעט כדי להבין מה קורה כאן ומה מאותגר בוואטסאפ.

ב-25 בפברואר 2021, המשרד ההודי לאלקטרוניקה וטכנולוגיית מידע ומשרד המידע והשידור הוציאו את ההודעה החדשה כללי טכנולוגיית מידע (הנחיות מתווכים וקוד אתיקה של מדיה דיגיטלית), 2021 [המכונה "כללי מתווכים" בקיצור]. על פי כללים אלה, לפלטפורמות המדיה החברתית המסווגות כ"מתווכים משמעותיים במדיה החברתית" היו מספר חובות שעליהן לעמוד בהן. המועד האחרון להשלמת התחייבויות אלו היה 3 חודשים מתאריך ההודעה, כלומר 25 במאי 2021. בקיצור, הכללים החדשים האלה נכנסים לתוקף היום.

יש יותר טכניות בהגדרה של "מתווכים משמעותיים במדיה חברתית", אבל למען ההבנה, חשבו עליהם כעל פלטפורמות מדיה חברתית עם יותר מ-5 מיליון משתמשים רשומים (לא להתבלבל עם משתמשים פעילים יומיים או משתמשים פעילים חודשיים - רק משתמשים רשומים והרשמות לחשבון של כולם זְמַן). למעשה, ההגדרה לוכדת פלטפורמות כמו פייסבוק, טוויטר, וואטסאפ, יוטיוב ועוד הרבה מעבר להן.

ציות

שוב, החוק הוא טכני למדי, אבל הנה סיכום של התאימות שנקבעו במסגרת הכללים החדשים:

1. הסרת חסינות מתביעות בגין תוכן שפורסם בפלטפורמה.
2. לוחות זמנים קצרים יותר לטיפול בבקשות הסרה וסיוע מסוכנויות ממשלתיות.
   1. העמדה לדין פלילי פוטנציאלי של קצין התלונות של השירות על אי התייחסות בזמן לבקשות מסוג זה.
3. הקמת תושבים הודים המועסקים בשירות/חברה כ:
   1. קצין ציות ראשי להבטחת ציות לחוקים ההודיים.
   2. איש קשר נודל לתיאום 24/7 עם רשויות אכיפת החוק.
   3. קצין תלונות על עמידה בלוחות זמנים לגבי בקשות הסרה ובקשות סיוע.
4. אפשר למשתמשים לאמת מרצון את זהותם בפלטפורמות כאלה באמצעות מסמכי זהות שהונפקו על ידי הממשלה.
5. לאפשר מעקב אחר מקור ההודעות בפלטפורמה שלהם ולאפשר לממשלה להעלות דרישות לתוכן ההודעה.
6. אפשר כלים אוטומטיים לזהות ולהוריד כמה סוגים של תוכן מעורר התנגדות וכל מידע זהה לחלוטין למידע שהוסר קודם לכן.

כפי שאתה יכול לראות, חלק מהתאימות הן מכבידות למדי וקשות ליישום מבלי לשנות באופן משמעותי את אופן פעולת האינטרנט, המדיה החברתית וההודעות המיידיות בהודו.

התביעה החדשה של WhatsApp והטענות נגד "עקיבות"

התביעה החדשה של WhatsApp נוגדת את הכללים החדשים הללו, עם התמקדות גדולה בנקודה מספר 5 שהוזכרה לעיל, כלומר מעקב. התביעה אמורה לצטט פסק דין של בית המשפט העליון בהודו משנת 2017 (KS Puttaswamy נגד האיחוד של הודו) אשר אישר כי הזכות לפרטיות היא זכות יסוד שכבר מעוגנת בחוקת הודו. בית המשפט מצא כי יש לשמור על הפרטיות למעט מקרים בהם חוקיות, נחיצות ומידתיות שוקלים כולם.

וואטסאפ טוענת שהחוק נכשל בכל שלושת המבחנים הללו, החל מהיעדר גיבוי פרלמנטרי מפורש.

מחוץ לתביעה, וואטסאפ גם הוציאה הודעה שאלות נפוצות בנושא מעקב, בטענה שעקיבות מחייבת שירותי הודעות כדי לאחסן מידע שניתן להשתמש בו כדי לוודא תוכן ההודעות של אנשים, ובכך לשבור את עצם הערבויות שהצפנה מקצה לקצה מספקת.

על מנת לאתר אפילו הודעה אחת, השירותים יצטרכו להתחקות אחר כל הודעה.

אין דרך יעילה להתחקות אחר מסר מסוים מבלי להקים מנגנון למעקב אחר כולם הודעות על הפלטפורמה, מכיוון שאין מה לנבא איזה מסר ממשלה תרצה לחקור ב עתיד. וואטסאפ אפילו טוענת בשאלות הנפוצות שממשלה שבוחרת לחייב מעקב מחייבת למעשה צורה חדשה של מעקב המוני. כדי לעמוד בדרישות, שירותי העברת הודעות יצטרכו לשמור מסדי נתונים ענקיים של כל הודעה שאתה שולח, או להוסיף הודעה קבועה חותמת זהות - כמו טביעת אצבע - להודעות פרטיות עם חברים, משפחה, עמיתים, רופאים ו עסקים. חברות יאספו יותר מידע על המשתמשים שלהן בזמן שאנשים רוצים שלחברות יהיה פחות מידע עליהן.

העקיבות מפרה גם זכויות אדם, שכן היא מאלצת חברות פרטיות למסור שמות של אנשים ששיתפו משהו גם אם הם לא יצרו אותו, שיתפו אותו מתוך דאגה, או שלחו אותו לבדוק אותו דיוק. באמצעות גישה כזו, אנשים חפים מפשע עלולים להיקלע לחקירות, או אפילו להיכנס לכלא, על שיתוף תוכן שאחר כך הופך לבעייתי בעיני ממשלה, גם אם לא התכוונו להזיק בכך שהם שיתפו אותה בהתחלה מקום.

יתר על כן, אין שום דבר שמוכיח שהעקיבות אפילו תעבוד למטרות המיועדות. מעקב אחר הודעות יהיה לא יעיל ורגיש מאוד להתעללות. תחשוב על זה כמו עץ ​​עם הרבה ענפים - הסתכלות על ענף אחד בלבד לא אומר לך כמה ענפים אחרים יש.

לאחר מכן, השאלות הנפוצות של WhatsApp ממשיכה להציג דעות מכמה מומחים שונים, כולל Mozilla, Stanford Internet Observatory, Electronic Frontier Foundation ו-Internet Freedom Foundation. בקיצור, כולם מאמינים בעיקר שכללי המתווך החדשים ישברו את ההצפנה מקצה לקצה בהודו.

מה הלאה?

פרטי התביעה אינם זמינים לחלוטין בשלב זה. אבל מדברים מניסיון, בית המשפט העליון של דלהי יפרט את הנושא למועד עתידי ויאפשר לוואטסאפ ולממשלה להציג את טיעוניהם. בינתיים, בג"ץ יכול היה לבחור לתת סעד של צו מניעה ולמנוע את כניסת דרישות הציות לתוקף עד להשלמת התביעה. שימו לב ש-WhatsApp היא לא הראשונה שמגישה תביעה נגד כללי המתווך האלה, שכן עניינים תלויים ועומדים במספר בתי משפט גבוהים אחרים בהודו. אבל זה בהחלט אחד השמות הגדולים ביותר לעמוד בהתנגדות משפטית לכללי המתווך החדשים.

כמו כן, שימו לב שהתביעה הספציפית הזו נפרדת לחלוטין מכל חקירה רגולטורית ותלויה ועומדת הליכים משפטיים נגד WhatsApp על מדיניות הפרטיות החדשה שלה שצופה שיתוף נתונים מסוימים עם פייסבוק.

לקראת תאריך היעד לעמידה בכללי המתווך, נפוצו שמועות בפייסבוק, בטוויטר, אינסטגרם, ו-WhatsApp שכל השירותים הללו ייאסרו בהודו בסופו של יום ב-25 במאי, 2021. כפי שאנו כבר יכולים לראות, אלו היו שמועות חסרות בסיס. השירותים לא נאסרים, לפחות לא מיד. כללי המתווך החדשים פורשו לא נכון עבור קליקבייט על ידי חוות SEO ומשפיענים.

כללי המתווך החדשים אמנם מסירים חסינות מהעמדה לדין פלילי עבור פלטפורמות המדיה החברתית הללו, אך הם אינם מאפשרים כשלעצמם "איסור" מיידי.