אפל נוטה לשמור דברים די קרובים לאפוד. אבל נטייתה לחשאיות כמעט הרסה כמה ממיטב מוחותיה.
כריס דיבר, מי שהיה פעם שותף עסקי בכיר בתחום משאבי אנוש ו"מנהיג תרבות ואנשים" באפל, נותן לנו מבט נדיר על הזמן שלו שם. דיבר הצטרף לאפל ב-2015 והתרשם מיד. על פני השטח, הוא ראה כמה מהמוחות הגדולים ביותר, מספקים כמה מהחומרה והתוכנה הטובות ביותר בתעשייה. אבל מתחת לחלק החיצוני המבריק שלו, הייתה בעיה. בעיה שהולידה נטייתה של החברה לחשאיות.
"התחלתי לתהות מה כל זה אומר. הייתי שומע עובדים חדשים אחד אחרי השני, אנשים מבריקים, שואלים את השאלה המהותית: "איך אני פועל ככה? אם אני יכול לשתף מידע רק עם אנשים מסוימים, איך אדע מי ומתי? אני לא רוצה שיפוטר בסופו של דבר או בכלא".
אפל הייתה ידועה זה מכבר בסודיות שלה, כאשר פיתוח מוצרים ושירותים נעשה בצוותים קטנים. אבל, ככל שהמשרד התרחב, המודל הזה יצר תסכול - חונק חדשנות. Deaver ראה בתהליך הפיתוח של ה-AirPods המקורי מקרה בוחן מושלם. כרגיל, הצוותים עבדו באופן עצמאי, והתכנסו רק ברגע האחרון. התוצאה הייתה תאונת רכבת, שנגרמה מתסכול ומתח. למרות זאת,
התוצאה הייתה תאונת רכבת, שנגרמה מתסכול
דיבר ראה בכך הזדמנות וכדי למנוע מההיסטוריה לחזור על עצמה. הוא שאל רעיון ממייסד פיקסאר אד קטמול. Catmull האמין ברעיון ששיתוף בכנות בסביבה בטוחה יכול להניב את התוצאות הטובות ביותר. סביבה זו כונתה "אמון המוח" והייתה דרך לשיתוף פעולה אמיתי. דיבר יחקור ותצפת על החברה בשקידה, ולבסוף גילה שלמחלקת המצלמות יש אמון מוחות מתפקד. סוג זה של שיתוף פעולה הוא מה שהוא היה צריך כדי לשחרר את אפל מצל הסודיות שלה, לשחרר את עובדיה תוך הגדלת הפוטנציאל שלה.
Deaver ימשיך ליצור שיטות עבודה מומלצות לצוותים, כאשר מרכיב מרכזי הוא היכולת לשתף בכנות. זה הוביל לצוותים שדנו בפרטים על האתגרים שעומדים בפניהם, היכן הם נמצאים בפיתוח, והכי חשוב, הביאו לשיתוף פעולה כדי שיוכלו להצליח. לדברי Deaver, שינוי זה יוביל לפיתוח ה-AirPods Pro. מאז, החברה המשיכה לשחרר חידושים ומוצרים רבים. אמנם לא ברור עד כמה הניבו שיטות Deavers, אבל קשה להתווכח מתי לאפל הייתה הרבעון הרווחי ביותר שלה עד כה.
מָקוֹר: חברה מהירה