אפל החליטה לעבור משימוש במעבדי אינטל כדי להפעיל את המחשבים שלה לשימוש במעבדים מבוססי ARM מותאמים אישית משלה שהיא מכנה "סיליקון אפל". אפל מעצבת מעבדים ניידים משלה כבר שנים, אבל לשינוי הזה מאינטל ל-ARM יש בעיה גדולה שכנראה רוב הצרכנים לא יהיו מודעים לה. למרבה המזל עבור משתמשי Mac, אפל עובדת על מזעור כל השפעה על משתמש הקצה.
ארכיטקטורה
מעבדי אינטל ו-AMD משתמשים בארכיטקטורת x86 או ליתר דיוק בארכיטקטורת x86_64, גרסה של 64 סיביות של ארכיטקטורת 16- ולאחר מכן 32-bit x86 המקורית. זהו בעצם סט סטנדרטי של הוראות שמעבד יכול להריץ. כאשר אפליקציות נכתבות ומקומפלות, עליהן לקחת בחשבון באיזו פלטפורמה הן פועלות. זה לא אומר רק ל-Windows, macOS או Linux, אלא גם למערכת ההוראות שה-CPU פועל. עם הנוכחות בכל מקום של ערכת ההוראות x86 בשוק המחשבים, בעצם הכל נועד להשתמש בו.
הבעיה היא שמעבדים מבוססי ARM לא משתמשים בערכת ההוראות של x86, הם משתמשים בערכת ההוראות של ARM, וזה לא תואם ל-x86. המשמעות היא שרוב התוכניות שיפעלו על מק מבוסס אינטל לא יוכלו לפעול על מק מבוסס ARM.
ישנן שתי דרכים שבהן אפל מתכננת לפתור בעיה זו. הראשון הוא לשכנע מפתחים לשנות את האפליקציות שלהם כך שיעבדו גם על מעבדי ARM, השני הוא להשתמש ב"שכבת אבסטרקציה". בהתחשב בגודל נתח השוק של אפל, סביר להניח שהיא תוכל לשכנע מפתחים רבים לפרסם גרסת ARM של התוכנה שלהם. זה עשוי לקחת קצת זמן עד שהוא נפוץ, במיוחד מכיוון שזה עשוי לדרוש כמה שינויים בקוד.
שכבת ההפשטה, הנקראת "רוזטה 2" מתוכננת כאמצעי הפסקה כדי לאפשר הפעלת יישומי x86 על מעבדי ARM. תהליך זה עשוי לא עובד בצורה מושלמת עבור כל היישומים, מה שעלול לגרום לבעיות יציבות וביצועים, אבל בדרך כלל אמור לעבוד לרוב יישומים. זה גם יגיע עם זמן עיבוד מוגבר בכל פעם שההמרה מתרחשת, למשל כאשר האפליקציה מותקנת או כאשר הקוד מופעל.
טיפ: שכבת ההפשטה נקראת "רוזטה 2" שכן היא באה בעקבות שכבת ההפשטה המקורית של Rosetta שהייתה בשימוש כאשר אפל עברה מארכיטקטורת PowerPC של IBM ל-x86 של אינטל.
למעשה, גישה זו פירושה שמשתמשי macOS עשויים להתרגל לבדוק שהתוכנה שהם רוצים להתקין תואמת ARM במקום למעבדי x86. שכבת ההפשטה עצמה אמורה להיות בעצם שקופה למשתמש, אז זה צריך להיות נושא.
ביצועים
הבעיה הפוטנציאלית האחרת היא ביצועים. מעבדי ARM שימשו בדרך כלל במכשירים ניידים מכיוון שהם חסכוניים מאוד בחשמל, ולכן מספקים למכשירים חיי סוללה ארוכים יותר. זה לא נשמע במיוחד כמו חיסרון, למרבה הצער, הם גם לא השוו לטובה בשכבות הביצועים הבינוניות עד הגבוהות של מעבדים שולחניים מסורתיים במונחים של ביצועים גולמיים.
בסך הכל, שינויי היעילות אמורים להביא לשיפור ניכר בחיי הסוללה היכן שניתן. בעוד שמעבדי השכבה הבינונית צפויים להישאר תחרותיים במידה מסוימת עם קודמי ה-x86 של אינטל, ייתכן שזה לא המקרה בחלק העליון של האפשרויות
פוטנציאל לעזור לטפל בבעיה זו, הדור הראשון של מכשירי אפל המשתמשים בפועל במעבדי ARM יעשו זאת להיות המוצרים הנמוכים עד הבינוניים, כאשר המכשירים המתקדמים נשארים ב-Intel לעוד אחד לפחות דוֹר.