המעבר ל-ARM: מבט מבפנים על ההיסטוריה והעתיד של ה-Mac

כשאפל הוציאה את המקינטוש ב-1984, היא שינתה את כל תעשיית המחשוב. אבל לאחר שסטיב ג'ובס הודח מהחברה, היא נכנסה לספירלה יורדת, ואיבדה נתח שוק משמעותי לתחרות מצד IBM, מיקרוסופט ויצרניות מחשבים אחרות. המק היה במשבר. כדאי לזכור את כתובתו של סטיב ג'וב מ-WWDC 2005.

בואו נדבר על מעברים. ל-Mac, בהיסטוריה שלו, היו שני מעברים גדולים עד כה. הראשון - 68k ל-PowerPC. המעבר הזה התרחש לפני כעשר שנים באמצע שנות ה-90. לא הייתי כאן אז אבל הצוות עשה עבודה מצוינת מכל מה שאני שומע [צחוק בקהל]. וה-PowerPC הקים את אפל לעשור הבא; זה היה מהלך טוב.

המעבר הגדול השני אמנם היה גדול עוד יותר. וזה המעבר מ-OS 9 ל-OS X שרק סיימנו לפני כמה שנים; החלק המוקדם של העשור הזה. זו הייתה השתלת מוח. למרות שמערכות ההפעלה הללו משתנות בשמות אחת בלבד, הן נבדלות מהבחינה הטכנולוגית שלהן. OS X היא מערכת ההפעלה המתקדמת ביותר על פני כדור הארץ, והיא הקימה את אפל לעשרים השנים הבאות.

היום, הגיע הזמן להתחיל את המעבר השלישי. אנחנו כל הזמן רוצים לייצר את המחשבים הטובים ביותר עבורך ועבור שאר המשתמשים שלנו. וכך הגיע הזמן למעבר שלישי, וכן, זה נכון. אנחנו הולכים להתחיל את המעבר ממעבדי PowerPC למעבדי אינטל. – סטיב ג'ובס, WWDC 2005

אפל הייתה בעמדה הקשה ביותר אי פעם; החברה הייתה רחוקה חודשים מפשיטת רגל. מועצת המנהלים של אפל, זהה במידה רבה מתקופת סטיב ג'ובס, הייתה צריכה להבין איך להציל את החברה.

כעת, למעלה מעשרים שנה מאוחר יותר, אפל צריכה להציל את ה-Mac שוב.

המעבר הרביעי בפתח.

מעבר I: 68k ל-PowerPC

המק היה במשבר. בעוד שהמקינטוש הוכיח את עצמו כמהפכני, הזמן והתחרות לא היו אדיבים לאפל. Windows של מיקרוסופט תפסה במהירות נתח שוק בשל האופי ה'פתוח' שלה, מה שאפשר לכל יצרן להשתמש בפלטפורמה תמורת דמי רישוי. אפל הצליחה לשמור על מכירות Mac עם תוכנת פרסום שולחנית, אולם השקת Windows 3.0 ו-Windows 95 התבררה כקטסטרופלית עבור חברת המחשבים שפעם הייתה בעלת חזון.

קו המוצרים של אפל באותה תקופה הפך מפותל להפליא ונשאר יקר יותר בהשוואה למתחרים. על מנת להתחרות במהדורות האחרונות של Windows, אפל השיקה את Mac OS 7, שהציגה זיכרון וירטואלי ויכולות ריבוי משימות גדולות יותר. עם זאת, הוא נבנה גם כדי להתמודד עם ארכיטקטורת מערכת מתקדמת יותר. אפל החלה לחקור אלטרנטיבה לשבבי ה-68 אלף שלה ופנתה לאינטל. אינטל השתלטה במהירות על תעשיית ה-PC עם ארכיטקטורת 'Complex Instruction Set Computer' ותהליך הייצור הייחודי שלה מקצה לקצה. אפל, לעומת זאת, הייתה מודאגת לגבי ארכיטקטורה משותפת עם מחשבי Windows ומתן כל נתח השוק לחברה אחת, וגם חשד ששבבי ה-CISC של אינטל לא יוכלו להתחרות עם 'מחשב מערך ההוראות המופחת' הקרוב של מוטורולה ארכיטקטורה.

בשנת 1991, אפל, יבמ ומוטורולה יצרו את 'ברית AIM'. נשיא יבמ ג'ק קיהלר היה משוכנע ששותפות עסקית עם אפל נחוצה לשם כך להתחרות במונסון של יצרני ה-OEM של Windows, ואפל לא הייתה בעמדה לדחות כאלה הזדמנויות. בעוד שהברית הייתה בעיקר פלופ, היא הביאה ליצירת מעבד PowerPC Motorola, שבו מערכת הפעלה 7 נבנתה לתמוך. זה הוביל לעשור של מכונות אפל שהריצו שבבי PowerPC באופן בלעדי, בעוד אינטל המשיכה לחדש מדי שנה.

משרות חוזרות

המעבר ל-PowerPC לא בסופו של דבר העלה את מספרי המכירות, וברית AIM עשתה מעט כדי לעזור לאפל או ל-IBM לצמוח. זה גרם לאפל לרדת לחוסר סדר; מאז שהסירה את סטיב ג'ובס ב-1995, החברה מצאה את עצמה מתגברת על התדמית הלא חדשנית שפעם תיעבה לה.

סטיב, לעומת זאת, היה מצליח למדי. לאחר שהורחק מהחברה שהקים, הוא לקח קצת חופש לפני מימן שני מיזמים. הראשון היה פיקסאר, אולפן הקולנוע האגדי כיום שג'ובס רכש מג'ורג' לוקאס תמורת 25 מיליון דולר, והסרט האנימציה הממוחשבת הראשון צעצוע של סיפור. השני היה NeXT.

NeXT שמה לה למטרה לייצר תחנות עבודה יוקרתיות לשוק החינוך, שחלקן היו הראשונות שכללו טכנולוגיות מהפכניות, כמו כונן דיסקים אופטי. למרות היכולות שלהם, מכירות החומרה היו דלות. החברה הפסיקה למכור מכונות ב-1993, עם זאת, המשיכה לעבוד על מערכת ההפעלה NeXTSTEP. מערכת ההפעלה התבססה על יישום של UNIX ונבנתה על גבי שפת Objective-C. הבסיס הזה נתן ל-NeXTSTEP את היכולת להיות הרבה יותר מתקדם מכל מערכת הפעלה קודמת מוכוונת צרכנים.

ב-1996, אפל החליטה שהיא לא מסוגלת לפתח מחדש את מערכת ההפעלה Mac לרמה הדרושה כדי להתחרות ב-Windows. מועצת המנהלים החלה לחפש רכישות כדי לתקן את הבעיה, ו-NeXT היה יעד מרכזי. באותו פברואר הודיעה החברה שתרכוש את NeXT תמורת 427 מיליון דולר.

מנכ"ל אפל באותה תקופה, גיל אמליו, היה טמבל. הוא אמר מספר הצהרות רעות מפורסמות ועשה מעט כדי לעזור לתקן את הצרות הפיננסיות של אפל. באותו יולי, ג'ובס שכנע את הדירקטוריון להסיר את אמליו. בספטמבר, סטיב ייכנס לתפקיד המנכ"ל הזמני.

הפסקת האש של מיקרוסופט

מיקרוסופט ואפל הפכו לאויבים ידועים לשמצה מאז השקת Microsoft Windows. בזמנו, ג'ובס הרגיש שביל גייטס קרע את ממשק המשתמש הגרפי של אפל לאחר שהראה לו הדגמה בתחילת שנות ה-80. לאפל היו רכיבים מורשים של ה-Mac GUI עבור Windows 1.0, אבל אפל טענה שמיקרוסופט החלה להעתיק את Mac תכונות עם Windows 2.0. זה הביא לתיק משפטי ארוך שנים שהותיר את החברות בוויכוחים בית משפט.

בשנת 1992, אפל שילמה חברת קניון סן פרנסיסקו כדי ליצור גירסת Windows של Quicktime. בשנת 1993, אינטל יצרה קשר עם אותה חברה וביקשה מהם לעזור לשפר את הביצועים של Windows Video Player. אפל חשדה שהחברה השתמשה בקוד שיצרה תוך כדי חוזה של מיקרוסופט ואינטל והמשיכה לתבוע את הצדדים. זה הוביל לכך שבתי המשפט הורו על צו מניעה למיקרוסופט להפסיק להשתמש בכל קוד המעורב בתביעה, והחברה הפכה את השינויים לאחור.

מאוחר יותר התברר כי במהלך תקופה זו המאבק המשפטי של אפל ומיקרוסופט פגע בחום. אפל האמינה שמצאה הוכחה שאין להכחישה לכך שמיקרוסופט גנבה מיליוני שורות קוד מ-Mac OS, בעוד ביל גייטס איים להפסיק את התמיכה של Office ב-Mac אם תוגש תביעה חדשה.

בתערוכת MacWorld בינואר 1997, ג'ובס ביצע את השינויים הגדולים הראשונים שלו באפל בהצעה שלו לתקן את החברה. ראשית, הוא החליף כמעט את כל הדירקטוריון, והפך את עצמו ליושב ראש. שנית, ובעיקר, עסקה עם מיקרוסופט. העסקה סיימה את כל המאבקים המשפטיים, העניקה לחברות רישוי צולב של פטנטים, החזירה את אינטרנט אקספלורר ואופיס למק, וגרמה למיקרוסופט להשקיע 150 מיליון דולר במניות אפל ללא הצבעה.

מעבר II: OS 9 ל-OS X

זמן קצר לאחר שהשתלט על אפל, ג'ובס חשפה את ה-iMac. ה-PC, שנחשף ב-1998, היה השקת המוצר הגדולה ביותר של החברה מאז המקינטוש המקורי. המכשיר היה All-in-One והציג נרתיקים צבעוניים שקופים שניתן היה להזיז אותם בקלות באמצעות ידית מובנית. המכשיר היה מאוד האנשה של שאיפות ה-NeXT המקוריות של ג'ובס.

בשנת 2000, אפל הציגה רשמית את OS X, מערכת ההפעלה החדשה של Mac שנבנתה על גבי NeXTSTEP. אפל החלה להפיץ את העדכון באיטיות למכשירים, ועד סוף 2003, כל מחשבי ה-Mac נשלחו עם OS X מותקן מראש. כשהושק לצרכנים בשנת 2001, הביקורות היו גרועות. בעוד שהפרויקט היה שאפתני, מערכת ההפעלה רצה בצורה נוראית על חומרת ה-Mac הנוכחית. כמה מפתחי Mac פופולריים סירבו בתחילה לתמוך בעדכון.

אפל החלה במחזור שדרוג מהיר עבור OS X, עם מהדורות שנתיות זמינות בכל החומרה. כאשר מערכת ההפעלה 10.4 טייגר הושקה ב-2005, על פי הדיווחים, מנהל מיקרוסופט היה מבולבל מהמהירות שבה מערכת ההפעלה הפכה למתחרה.

לאורך תקופה זו, אפל המשיכה לפשט ולעדכן את מערך החומרה שלה. סטיב ג'ובס הציג אסטרטגיית מוצר חדשה, והציעה שלחברה יהיו רק ארבעה קווי מוצרים: מחשב שולחני לצרכן, מחשב נייד לצרכן, מחשב שולחני מקצועי ומחשב נייד מקצועי. אפל הוציאה מספר מכשירים מצליחים, כולל ה-PowerBook וה-Mac mini.

מעבר III: PowerPC לאינטל

ב-WWDC 2005, סטיב ג'ובס פרסם הודעה מזעזעת. החברה לא רק התכוונה להתחיל במעבר למעבדי אינטל מ-PowerPC, אלא הייתה שותפה להידור של Mac OS X מאז הקמתה כדי לרוץ על שבבי אינטל. פירוש הדבר שאפל לא תצטרך מערכת הפעלה חדשה כדי לתמוך בשינוי הארכיטקטורה ולמעשה יצרה מוצר עם אתחול כפול הפונה לצרכן.

אפל פיתחה את Rosetta, כלי להפעלת אפליקציות מבוססות PowerPC על שבבי אינטל. זה אפשר למשתמשים להשתמש בכל תוכנת Mac ללא קשר לתמיכה במפתחים. עד 2007, אפל עדכנה לחלוטין את מערך ה-Mac כך שיפעל על ערכת השבבים העדכנית ביותר של אינטל. בנוסף, מערכת מבוססת אינטל אפשרה תיאורטית להפעיל את Windows על חומרת Mac. זה הפך למציאות עם השקת Parallels Desktop ב-2006 ו-Boot Camp.

בעוד שהמעבר נראה ללא מאמץ, המהלך היה אחד החשובים בהיסטוריה של הענף. ביל גייטס צוטט כאומר שזהו ההישג הטכני הגדול ביותר של ג'ובס. על ידי תמיכה בשבבים העדכניים ביותר של אינטל, אפל הצליחה להתחרות מנקודת מבט של כוח עם תחרות Windows והחלה להוריד את נקודות המחיר. החברה הציגה מכשירים כמו MacBook, MacBook Pro ו-MacBook Air, ולאט לאט החלה להחזיר לעצמה נתח שוק.

אייפון ועידן הפוסט-PC

ב-9 בינואר 2007, אפל פרסמה את ההכרזה הגדולה ביותר שלה עד כה: האייפון. המכשיר כלל טכנולוגיה חדשה שנקראת מולטי-טאץ' וצורף לגרסה ניידת חדשה של OS X.

בעוד שהפרטים המדויקים לא היו ברורים באותה עת, האייפון בנוי על אותו בסיס UNIX של OS X ולכן אפשר למכשיר לקיים אינטראקציה טובה עם מכשירי Mac ככל שחלף הזמן. מערכת ההפעלה זוהתה בסופו של דבר מחדש כ-iPhone OS, ולאחר מכן iOS. תכונות כגון Handoff אפשריות בשל התאימות ההדדית של שתי מערכות ההפעלה.

באפריל 2010, אפל השיקה את ה-iPad, מחשב טאבלט המבוסס על מערכת ההפעלה של אייפון עם ריבוי מגע. בעוד שאפל עבדה על המכשיר במשך שנים רבות והיו לה גרסאות של Mac OS, ג'ובס בסופו של דבר הגה שהמכשיר מתאים יותר ל-iOS.

השקת המכשירים הללו ואחרים הובילה את עידן הפוסט-PC; תקופה שחזו בה מחשבים אישיים אינם מרכז החיים הדיגיטליים של הצרכנים. עם זאת, עם השינוי הזה, הגיע גם פילוג בין ה-Mac לבין כל המכשירים האחרים של אפל. ככל שחלף הזמן, אפל ממשיכה לחשוף מכשירים המריצים גרסאות של iOS, כולל Apple Watch, Apple TV, HomePod ואחרים. בעוד ליבת UNIX של iOS ו-macOS נשארת זהה, ההבדלים הארכיטקטוניים ממשיכים להשאיר פער הולך ומתרחב בין הפלטפורמות של אפל. בנוסף, ההצלחה של שירותי iOS כמו ה-App Store לא זכתה להצלחה בפלטפורמת ה-Mac המסורתית של החברה.

סדרת A

החל מהאייפון 4, אפל החלה לפתח את ערכת השבבים של האייפון בבית. השבב הראשון שפותח על ידי אפל, ה-A4, קודם כמאפיין של האייפון 4. ג'ובס החזיק זמן רב באמונה שאפל תיצור באופן אידיאלי את כל ההיבטים של המכשירים שלהם תוכנה לחומרה, וזה עדיין לא היה אפשרי עם ה-Mac בגלל המורכבות של ה-PC שבבי מעבד.

לעומת זאת, האייפון היה הרבה פחות מורכב, ואפל החלה לאט לאט להרחיב את סדרת השבבים שלה על פני מכשירי iOS. כאשר ה-Apple Watch הושק ב-2014, החברה חשפה את ה-S1, המערכת הראשונה של החברה על-שבב. השבב כלל את כל הצרכים של המחשב, כולל מעבד, זיכרון RAM ואחסון פלאש.

אפל המשיכה להמציא את יצירת השבבים שלה במהלך השנים האחרונות. ה-AirPods כוללים את שבב H1 או W1, שמתפקד גם כמחשב קטן וגם כדי לשפר את יכולות ה-Bluetooth. המטען האלחוטי AirPower הקרוב של אפל ישתמש בשבב מותאם אישית כדי לנהל את חלוקת הכוח בין מכשירים. מאז יציאת האייפון 7, אפל מייצרת שבבי GPU לצד שבבי CPU עם סדרת ה-M-Line שלה.

בשנת 2015 הציגה אפל את ה-MacBook החדש, המחשב הדק והקל ביותר של החברות אי פעם. המכונה התאפשרה בזכות ערכת השבבים core-M החדשה של אינטל, שאפשרה למכונות לפעול ללא מאוורר. בעוד שעל הנייר נראה שאפל מאמצת טכנולוגיות חדשות, החברה תכננה באופן פנימי להשתמש במכשיר כקרש קפיצה לערכת השבבים שלה.

מרציפן

בשנתיים האחרונות, אפל מתכננת בשקט שינוי מבני גדול לפלטפורמות החומרה והתוכנה שלה. המכונה באופן פנימי מרציפן, היוזמה תכוון מחדש את כל המוצרים של אפל למבנה משותף חדש לעשור הטכנולוגיה הבא.

ראינו את ההסתכלות הראשונה על מרציפן מוקדם יותר השנה עם השקת Apple News, מזכרים קוליים ומניות ב-macOS Mojave ב-WWDC ביוני. כל האפליקציות הללו מנצלות מסגרת חדשה שתהיה זמינה לציבור בשנה הבאה. המסגרת מאפשרת למפתחים של אפליקציות iOS להעביר בקלות את האפליקציות הללו להפעלה על חומרת Mac, ולצבוט אותן כדי לנצל את היתרונות של תכונות Mac והתקני קלט.

השינוי הגדול השני שמגיע למרציפן הוא מסגרת ממשק משתמש משותפת חדשה לאפליקציות חדשות, שתאפשר זאת יישומים שיפעלו באופן היפותטי בכל הפלטפורמות של אפל תוך כדי רכיבים המותאמים למתאים מִמְשָׁק. זה אומר שלמפתח יכול להיות בסיס קוד אחד שמתאים כראוי אלמנטים בין Mac ו-Apple TV.

השינוי הגדול השלישי הוא מערכת הפעלה שעוצבה מחדש. גם iOS וגם macOS יקבלו בשנה הבאה שיפוצי ממשקים תואמים. אפל מקווה שהפלטפורמות יסונכרנו תוך שנתיים, תשיק שינויים בתכונות בו-זמנית ותציג אפליקציות חוצות פלטפורמות ו-Siri.

השינוי הגדול הרביעי: העבר את ה-Mac ממעבדים מבוססי אינטל לשבבי A-Series של אפל.

מעבר IV: אינטל ל-A-Series

אפל מתכננת להתחיל בהעברת מכשירי Mac לשבבי A-Series ב-2020. החברה מתכננת להציג לראשונה את השינוי ב-MacBook ומק חדש ברמה נמוכה שיגיע בהמשך השנה. אפל מרכיבה יחד את macOS על השבבים שלה כבר יותר משבע שנים. החברה מקווה ליישם את השינוי הזה בכל מערך ה-Mac לא יאוחר מ-2028.

כדי לעבור באמת מאינטל, אפל תצטרך שבבי GPU עבור מכונות מקצועיות. לפי הדיווחים, לחברה יש שבבים מסדרת A שיפעלו עם GPUs מסורתיים מ-AMD ו-Nvidia, כמו גם GPUs פנימיים. אפל לא מצפה שמעבדי GPU פנימיים יחליפו חלופות של צד שלישי למשך חצי שנה לפחות עָשׂוֹר.

אפל בודקת לאט לאט את השבבים שלה במחשבי Mac בשקט כבר זמן מה. ה-TouchBar, שהוצג ב-MacBook Pro 2016, משתמש בשבב T1 מיוחד המתקשר עם השבב של אינטל ומריץ גרסה שונה של watchOS. ה-MacBook Pro וה-iMac Pro 2018 של אפל כוללים שבב T2 לשיפור הביצועים מעבר ליכולות ערכות השבבים של אינטל.

המהלך יאפשר בסופו של דבר מערך מוצרים הרמוני של אפל. עם כל האפליקציות שנבנו כדי לתמוך ב-A-lineup, ה-Mac יהפוך לחלק מבסיס משותף. המהלך הזה יפתור סוף סוף את חוסר העקביות הגדול ביותר בהרכב של אפל, ויסלול את הדרך לדבר הגדול הבא של אפל: פלטפורמת מחשוב חדשה המבוססת על העולם האמיתי באמצעות מציאות רבודה.