עבור Meteor Lake של אינטל, הטכנולוגיה בפנים חשובה יותר מהמוצר הכולל

שבבי Meteor Lake הקרובים של אינטל מייצגים דחיפה די הגונה מהדור האחרון של Raptor Lake של החברה מעבדים: שיפור של 20% ליעילות (שהם ביצועים גבוהים יותר ב-20% באותה עוצמה), גרפיקה מהירה יותר ובינה מלאכותית מובנית מעבד. אלה הם רק הדברים העיקריים ש-Meteor Lake מביא לשולחן, ויש הרבה דברים קטנים יותר שבסך הכל עוזרים ל-Meteor Lake לעלות עוד יותר. עם זאת, ההשפעה של Meteor Lake כמוצר מתערערת על ידי העובדה שהוא מדלג על שולחן העבודה, מה שמבהיר שהוא לא מספיק טוב להחליף את Raptor Lake בתמחור ו/או בביצועים.

בלי קשר, Meteor Lake חשוב ביותר לעתידה של אינטל הודות לכל הטכנולוגיה שהיא מציגה לשוק הצרכנים. Meteor Lake יכול להיות רגע ה-AMD Zen של אינטל עצמה והזדמנות להפוך את ההון היורד של החברה. אם אינטל רוצה להחזיר לעצמה את מעמדה הטיטאני, אז זה מתחיל כאן עם Meteor Lake.

מערכת האריחים מתגלה כמוצלחת

הדבר היחיד שהעלה את AMD מאנדרדוג לרמה של אינטל היה הצ'יפלט. למקרה שאתה לא יודע, chiplet הוא בעצם חתיכת סיליקון שיש לה רק חלק מהפונקציונליות של מעבד מלא. תחשוב על איך א

Core i9-13900K יש את ליבות ה-CPU, גרפיקה משולבת, בקרי זיכרון והרבה דברים אחרים בשבב סיליקון בודד. לעומת זאת, ה Ryzen 9 7950X בעל שני שבבים עם ליבות CPU (ורק ליבות CPU) וכן שבב עם בקרי זיכרון, פונקציות I/O וגרפיקה משולבת.

אינטל נכנסת ל-chiplets (שאינטל מכנה אריחים) עם מוצרים כמו Meteor Lake, ולמרות שזה לא המעבד הראשון של אינטל שמשתמש באריחים או צ'יפלטים (פונטה וקיו ומבחינה טכנית Sapphire Rapids עשו זאת ראשונים), Meteor Lake מסמנת את הפעם הראשונה שמעבדי אינטל עם טכנולוגיה זו יגיעו צרכנים. לאריחים ולשבבים יש המון יתרונות: ייצור יעיל יותר, היכולת לייצר שבבים גדולים וחזקים בהרבה מהרגיל, ויכולת התאמה אישית לשמות העיקריים.

אבל זה לא סתם אינטל מדביקה את AMD, מכיוון שהאסטרטגיה של החברה עם אריחים היא קצת שונה. בעוד ש-AMD רק מייצרת שבבי CPU ו-I/O, ומוסיפה עוד שבבי CPU כדי להגביר את הביצועים, אינטל מייצרת אריח כל אחד עבור ליבות CPU, ליבות GPU, פונקציות SoC ו-I/O. אחד היתרונות העיקריים של זה הוא שהוא מאפשר לאינטל לסחוט כמה שיותר חיוניות מכל אריח עד שצריך להחליף אותם. המשמעות היא שפחות כסף מושקע על עיצובים חדשים ויותר כסף נחסך על ייצור, מכיוון שאינטל יכולה לייצר את אותם אריחי SoC ו-I/O במשך זמן רב.

גם משך הזמן שלוקח להשקת מוצרים חדשים הולך ופוחת הודות לאריחים. קחו למשל את אגם מטאור, שיושק בדצמבר הקרוב. היורש שלה, Arrow Lake, שיכלול אריח CPU חדש וכנראה יעשה שימוש חוזר בכל האריחים האחרים, יושק ב-2024 או בעוד פחות משנה. אריח המעבד החדש של Arrow Lake הוא לא רק רענון של Meteor Lake או שדרוג כמו Raptor Lake היה Alder Lake, אבל אריח CPU חדש לגמרי הכולל את תהליך ה-20A החדש, ואולי טוב יותר ושופע יותר ליבות.

אריחים מציעים גם הרבה יותר התמחות מאשר שבבים בסגנון AMD. AMD עדיין מסתמכת על מעבדים מונוליטיים (שאינם שבבים) בצורה של APUs הקלאסיים שלה, אבל אינטל עושה את המעבר המלא לאריחים. זה אפשרי עבור אינטל לעשות זאת מכיוון שהיא משקיעה בייצור מגוון רחב יותר של אריחים, בעוד שהשבבים של AMD מכוונים לכיוון שבבי שרת, ולמרות שהם עובדים היטב גם עבור שולחנות עבודה בינוניים ומתקדמים, הם לא מאוד מתאימים להרבה אַחֵר. אינטל יכולה אפילו לייצר שבב ייעודי מאריחים שכבר פיתחה לשימוש במעבדים אחרים, לפחות בתיאוריה.

אסטרטגיית התהליך המחודשת של אינטל הופכת את האריחים לחזקים עוד יותר

אבל יש גם מימד נוסף לאריחים: הסינרגיה שלו עם אסטרטגיית התהליך של אינטל. אחד הכשלים הגדולים ביותר של אינטל בעשור האחרון היה ה-10nm שלה צוֹמֶת (כיום הצומת של אינטל 7), שאינטל התכוונה לעשות איתו קפיצת מדרגה רב-דורית ובסופו של דבר נאלצה לעכב את זה כל כך הרבה פעמים, עד שאינטל נמצאת כעת בערך בפיגור של דור. אינטל התעצבנה מדי עם 10 ננומטר, והחברה למדה את הלקח שלה בבירור.

עם זאת, זה לא אומר שאינטל לא נעשתה פחות שאפתנית, שכן התוכנית החדשה שלה תחזיר באופן תיאורטי את אינטל ליתרון אולי כבר במחצית השנייה של 2024. זה אולי נשמע בדיוק כמו מה שעשתה אינטל עם 10nm, אבל ההבדל הוא שאינטל מפזרת את ההתקדמות שלה לאורך מספר צמתים, שזו אסטרטגיה הרבה יותר קונבנציונלית, אם כי המהירות שבה אינטל מסיימת את הצמתים הללו היא חֲסַר תַקְדִים. מערכת האריחים לא רק קוטפת תגמול רב יותר ממפת הדרכים המחודשת של התהליך, אלא גם עוזרת לצמצם כל אסונות פוטנציאליים.

היתרון הברור ביותר עם אריחים הוא בדיוק מה שכבר הזכרתי עם Arrow Lake. בדרך כלל, הפעלת כל כך הרבה צמתים בפרק זמן כה קטן יהיה קשה לנצל עם מונוליטי שבבים, אבל אינטל צריכה רק לעצב ולייצר אריח CPU חדש כדי לנצל את הצומת החדש לשיפור המעבד ביצועים. לא רק שזה זול יותר, אלא שהפיתוח צריך גם פחות זמן רב, כלומר אינטל יכולה להשיק מוצרים חדשים מהר יותר ממה שהחברה הצליחה לעשות בשנים האחרונות.

מבחינה היסטורית, הצגת צמתים חדשים פירושה שצמתים ישנים יותר היו בסופו של דבר בדרך החוצה. המותגים של אינטל (קיצור של מפעלי ייצור, המתקנים שמייצרים שבבים) יצטרכו בסופו של דבר לעצב מחדש את הצמתים החדשים יותר, תהליך יקר וגוזל זמן. עם זאת, אריחים מעניקים חיים חדשים לתהליכים ישנים יותר, המתאימים לאריחי SoC, אריחי קלט/פלט ואריחי מטמון מאחר שצמתים חדשים יותר אינם מביאים תועלת רבה למקרי שימוש אלו. בנוסף, אינטל יכולה לעשות שימוש חוזר באריחי מעבד ו-GPU ישנים יותר למקרים שבהם ביצועים נוספים אינם נחוצים.

עם זאת, אזהרה אחת כאן היא שאריחי ה-GPU, SoC ו-I/O ב- Meteor Lake מצוינים ב-TSMC, לא באינטל, ופוגעים ביתרון פוטנציאלי זה. עם זאת, בעתיד, ייתכן כי אינטל תציג גרסאות חדשות יותר של האריחים הללו המיוצרים על ידי יצרני אינטל, אשר לאחר מכן יאמתו את השארת צמתים ישנים יותר של אינטל בסביבה. אחרי הכל, אינטל כנראה בחרה ב-6 ננומטר של TSMC עבור אריחי ה-SoC וה-I/O שלה מכיוון שה-14 ננומטר של אינטל היה ישן מדי וה-10 ננומטר שלו יקר מדי. עם זאת, מעבדי ה-GPU של אינטל עשויים להיות קשים יותר לעבור למעבדים פנימיים.

אריחים יכולים גם לסייע בהפחתת פגמים המתרחשים בתוך ייצור שבבים. הפרודוקטיביות של צמתים חדשים עלולה להתערער ברצינות על ידי מספר רב של פגמים, אבל שבבים קטנים יכולים למעשה להכיל פגמים ולהוריד את כמות הסיליקון שהם פוגעים בהם. אריחים לא יכולים להפוך תהליך שבור לפונקציונלי, אבל הם יכולים להפוך צומת טוב אך מועד לפגמים ליותר פרודוקטיבי, וזה משהו שאינטל נאבקה בו בעבר. זה אפילו יכול לעזור לאינטל להשיק צמתים מתקדמים יותר מהר ממה שהחברה יכולה בדרך כלל, ואולי זו גם הסיבה שמפת הדרכים של אינטל היא כל כך אגרסיבית.

גם אם אגם מטאור לא מכריע, ההשפעה שלו תורגש במשך דורות

גם אם Meteor Lake הגיע לשולחן העבודה, לא הייתי מצפה שזה יהיה שיפור מסיבי לעומת Raptor Lake. נתוני שיפור היעילות הרשמיים של אינטל עבור Meteor Lake הם 20%, מה שהולך להיות די משמעותי עבור מחשבים ניידים, אבל לא ישנה יותר מדי עבור משתמשי שולחן העבודה, במיוחד אם שיפור היעילות הזה לא אומר ביצועים גדולים באותה מידה מַכָּה. בתור מוצר, זה טוב יותר, אבל זה לא ישנה באופן קיצוני את אינטל כמו שעשו מעבדי הדור ה-12. סביר להניח שבליטת ביצועים קטנה כל כך בשילוב עם תג מחיר גבוה יותר היה מתקבל בצורה גרועה.

המטרה החשובה ביותר של Meteor Lake הייתה להביא אריחים לפלח הצרכנים, ונראה שהמשימה הושגה עבור אינטל. אריחי ה-SoC וה-I/O צריכים להשאיר בתוכם הרבה חיים, וכך גם אריחי ה-GPU. למרבה המזל של אינטל, הוצאת מטאור לייק מהדלת הייתה החלק הקשה והיקר ביותר, ועכשיו כשברור שזה שבבים מבוססי אריחים יכולים להשיק בעיקר בזמן ולהציג ביצועים טובים במחשבים ניידים ומחשבים שולחניים, הדרך הפכה להרבה יותר קלה עבור חֶברָה. Meteor Lake הוא באמת מנקה צינורות עבור מעבדים מבוססי אריחים משפיעים הרבה יותר שיושקו בשנים הקרובות.