רבים מאיתנו ניהלו שיחה עם חבר, רק כדי לגלול בטלפונים שלנו מאוחר יותר ונתקל במודעה בדיוק על הדבר שחשבנו שדיברנו עליו בפרטיות. עמיתי, ארין מקפירסון, סיפרה לי את הסיפור הזה: "אמא שלי דיברה איתי על כך שאני רוצה זה לצד זה פח אשפה כפול מתחת לבר ארוחת הבוקר שלה, וכמה ימים לאחר מכן ראיתי מודעות של אמזון בדיוק הָהֵן. זה היה... מוזר. עד אז, כמעט הנחתי ששכחתי לחפש משהו בגוגל או לחפש אותו אמזון, אבל הייתי בטוח שלא הייתי עם זה". סיפורים כמו זה מעלים את השאלה - האם האייפון שלך מרגל אתה?
בשנת 2021, הוויכוח על פרטיות האייפון התפוצץ בקנה מידה גדול. היוזמה החדשה של אפל לסרוק חומר בטלפונים של משתמשים לאיתור חומר פוטנציאלי של התעללות מינית בילדים (CSAM) הייתה מתעכב לאחר דחיפה מצד אנשים וארגונים המודאגים מהפרטיות והאבטחה של המדיניות החדשה השלכות. אדוארד סנודן, בין היתר, דיבר בטוויטר ו פרסם מאמר על התוכניות של אפל להתחיל לסרוק תמונות המיועדות להעלאה ל-iCloud ומידע שהוחלף באמצעות אפליקציית ההודעות ל-CSAM בשיתוף המרכז הלאומי לילדים נעדרים ומנוצלים (NCMEC).
למרות שזה אולי נשמע כמו מרדף אצילי - אני חושב שכולנו יכולים להסכים שהפחתת התפשטות CSAM באינטרנט היא של חשיבות עליונה - סנודן ואחרים היו מודאגים מכך שעם יוזמה זו, אפל תפתח "דלת אחורית" להתעללות של פְּרָטִיוּת. אם אפל הייתה סורקת ומשתפת את התמונות וההודעות המוצפנות שלך, מי יגיד היכן השיתוף הזה ייעצר? אילו סוגים נוספים של תמונות והודעות עשויה אפל להחליט שהם מסוכנים? עם מי עוד החברה עשויה להיאלץ לחלוק את הנתונים שלך?
כפי שכתב סנודן, "...זה באמת לא משנה מהן ההגנות הנטענות בתהליך של אפל: ברגע שהן ייצרו את היכולת, החוק ישתנה כדי לכוון את היישום שלו.. השורה התחתונה היא שברגע שאפל מייצרת מנגנון [עבור] מעקב המוני של מכשירי אייפון (לא משנה כמה מיושמים בקפידה), הם מאבדים את היכולת לקבוע לאילו מטרות הוא משמש."
המאבק על חששות הפרטיות בנוגע להגנות בטיחות ילדים של אפל עומד בניגוד למאמציה להתבלט כחברת הטכנולוגיה המוקדשת ביותר לשמירה על פרטיות המשתמשים. עם השקת השקיפות למעקב אחר אפליקציות ב-iOS 14.5, אפל השליכה את הכפפה לרגלי Meta (לשעבר פייסבוק), מכריח את כורה הנתונים הידוע לשמצה להכריז על כוונתו לעקוב אחר משתמשים ולתת להם את האפשרות לבטל את הסכמתו מעקב. התוצאות לא היו יפות עבור Meta ומפתחי אפליקציות אחרים: 96 אחוז ממשתמשי האייפון בארה"ב סירבו למסור את הנתונים שלהם. מאז, אפל רק המשיכה לבנות את הגנת הפרטיות שלה עם iOS 15, והציגה את iCloud Private Relay כדי לעזור משתמשים גולשים בצורה מאובטחת יותר ומרחיבים את תכונת הסתר הדוא"ל שלי כדי להגן על כתובות הדוא"ל של המשתמשים מפני דואר זבל ורמאים.
אז מה זה? האם אפל באמת מחויבת להגנה על הפרטיות שלך, או שהיא פותחת אותך לכריית נתונים ולהשגחה ממשלתית חודרנית?
התשובה לשאלה הזו היא: זה מסובך. בעוד התוכניות של אפל להתחיל לבצע סריקה בצד הלקוח כדי לחפש CSAM במכשירי האייפון של המשתמשים התעכבו, היוזמה לא בוטלה. לפי הצהרה אפל תוצרת Gizmodo: "בהתבסס על משוב מלקוחות, קבוצות הסברה, חוקרים ואחרים, החלטנו לקחת זמן נוסף על בחודשים הקרובים לאסוף מידע ולבצע שיפורים לפני שחרור בטיחות הילדים החשובים ביותר הללו מאפיינים."
אם האייפון שלך יוכל לסרוק בקרוב את התמונות וההודעות שלך הקשורות ל-iCloud, מה הוא יכול לעשות עכשיו?
עליך לדעת שגם אפליקציות מקוריות של Apple (כמו אפליקציית המצלמה או Apple Maps) וגם אפליקציות של צד שלישי לעתים קרובות לאסוף נתונים כגון המיקום שלך ויכול לגשת למיקרופון ולמצלמה שלך, בהתאם להרשאות שאתה מַעֲרֶכֶת. אפליקציות של צד שלישי עשויות להשתמש גם במעקבים של צד שלישי כדי לאסוף נתונים על משתמשים. אפליקציות רבות אפילו יאספו מידע כמו שמך, גילך, מיקומך, אינטראקציות באפליקציה ואפילו פעילות האינטרנט החיצונית שלך.
תכונת השקיפות של מעקב אחר אפליקציות של אפל מקלה על הגבלת הנתונים שאפליקציות צד שלישי יכולות לאסוף עליך, אך בהתאם לתנאים שהסכמתם אליהם כאשר נרשמתם לאפליקציה, ייתכן שזה לא ימנע מאפליקציות לאסוף את כל זה. זכור שיישומים רבים דורשים הרשאה להשתמש במצלמה, במיקרופון ובמיקום שלך כדי לתפקד. מה יועיל ניווט עם מפות גוגל אם הוא לא ידע היכן אתה נמצא? האם לא יהיה הרבה יותר קשה לפרסם סטורי באינסטגרם אם לאפליקציה לא הייתה גישה למצלמה שלך? נו, על פי תביעה שהוגשה בספטמבר 2020, אינסטגרם (שהיא בבעלות חברת האם פייסבוק Meta) נתבעה על גישה לכאורה למצלמות המשתמשים גם כשהמשתמשים לא השתמשו באופן פעיל באינסטגרם.
בתביעה זו, שהוגשה על ידי בריטני קונדיטי בשמה ובשם משתמשי אינסטגרם אחרים, נטען כי אינסטגרם ניגשת למצלמות המשתמשים גם כאשר תכונת מצלמת אינסטגרם אינה בשימוש "מסיבה עיקרית אחת: לאסוף נתונים משתלמים ובעלי ערך על המשתמשים שלו שאחרת לא הייתה לו גישה אליהם." התביעה ממשיכה ואומרת, "על ידי השגת פרטיות מאוד ונתונים אישיים אינטימיים על המשתמשים שלהם, כולל בפרטיות הבתים שלהם, [Meta] מסוגלת להגדיל את הכנסות הפרסום שלהם על ידי מיקוד למשתמשים יותר מתמיד לפני."
על פי חוק האופנה, חברת מדיה שעוקבת אחר (ניחשתם נכון) היבטים משפטיים של תעשיית האופנה, קונדיטי ביטלה את התביעה שלה ב-2021, שלטענת חוק האופנה הוא "ככל הנראה תוצאה של הסדר סודי בין הצדדים". המשמעות היא שאולי לעולם לא נדע במה מטה הודתה בהתנחלות ו מה שהם הכחישו, אבל מוקדם יותר בשנת 2020, מטה אכן התייחסה ל"באג" של אינסטגרם שנתן לאפליקציה גישה למצלמות המשתמשים גם כאשר הם לא השתמשו ב- אפליקציה.
מעניין לציין שהתביעה של Conditi זוכה במיוחד ל- iOS 14 של אפל - ששולחת התראות למשתמשים כאשר אפליקציית צד שלישי ניגשת למצלמות או למיקרופונים שלהם - תוך חשיפת השימוש הבלתי הולם לכאורה של אינסטגרם במשתמשים מצלמות. זו נקודה לטובת אפל, וכך גם הדירוג של Security.org הוא A+ עבור מדיניות איסוף הנתונים של אפל. לדברי עליזה ויגדרמן, עיתונאית טכנולוגיה ואבטחה. מנהל התוכן של org, הנתונים שלך בטוחים הרבה יותר עם אייפון מאשר עם טלפון אנדרואיד. "גוגל אוספת הרבה יותר מידע מאפל", היא אומרת.
אבל מה לגבי הסיפור של עמיתי ארין שקיבלה פתאום פרסומות על מוצר שדיברה רק עליו בפרטיות עם אמה? המודעות שראתה ארין הופיעו בפייסבוק. איך יכלו אמזון ומטה לדעת שארין דיברה עם אמה על פחי אשפה מפוארים זה לצד זה אלא אם הטלפון שלה סיפר להם?
ובכן, יש הסבר (קצת) תמים. לדברי רקס פרייברגר, מנכ"ל הפרסום הטכנולוגי סקירת גאדג'טים, "זו תוצאה של אלגוריתמים מתקדמים שבהחלט עוקבים אחר הפעילות המקוונת שלך אבל לא מקשיבים לך." אתה תראה, ארין חברה בפייסבוק של אמה, ולמרות שארין אולי לא חיפשה באינטרנט פחי אשפה זה לצד זה, אמה עשה. כפי שעברנו על זה, אפליקציות כמו פייסבוק יכולות לאתר את המיקום שלך, כך שיוכלו לראות שארין ואמה הן חברות שנמצאות לעתים קרובות באותו מקום - אולי באותו בית. אז אם מטה ידעה לפרסם לאמה של ארין מודעות על פחי אשפה זה לצד זה על סמך היסטוריית החיפושים שלה, אולי היא הייתה יודעת לשרת את ארין גם את המודעות הללו, שכן היא גם בילתה זמן רב במשק בית שהיה בשוק של פחי האשפה האמורים.
פרייברגר ממשיך ואומר שהבחין במודעות לדברים שדיברנו עליהם הוא כנראה גם "תוצאה של הטיית אישור". כמה שיחות יש לנו מדי יום וכמה מודעות אנחנו רואים? בכל פעם שיש חפיפה, אנחנו עלולים לקפוץ למסקנה שזו תוצאה של מכשירי האייפון שלנו שמקליטים את השיחות שלנו, במיוחד אם אנחנו כבר מודאגים שהטלפונים שלנו מרגלים אחרינו.
אם ההסבר הזה לא מספק אותך, אתה לא לבד. זה לא עוזר שכמובן, חברות כמו Meta לא רוצות שאף אחד יידע את רוחב הנתונים שהם אוספים ואיך הם עושים זאת. לחלק שלו, מטא היה מאוד ברור שהוא לא משתמש במיקרופון של הטלפון שלך כדי להאזין לשיחות שלך. גם אפל מכחישה שימוש במיקרופונים או במצלמות של אייפון כדי לרגל אחרי משתמשים, אבל זו נוחות קרה למי שדואג לפרטיות שלהם כשיש איתם אייפון בחדר.
החדשות הטובות הן שאתה לא לגמרי חסר אונים כשזה מגיע להגנה על הנתונים שלך. אם אתה רוצה למזער את הכמות שיישומי האייפון שלך יכולים לעקוב אחריך: כבה את המעקב עבור אפליקציות המשתמשות באפליקציה מעקב אחר תכונת השקיפות וכיבוי שירותי מיקום עבור כל האייפון שלך או באפליקציה אחר אפליקציה בָּסִיס. מסווה את כתובת הדוא"ל שלך עם התכונה הסתר את הדוא"ל שלי כשאתה נרשם לאפליקציות. בדוק כדי לראות לאילו אפליקציות יש הרשאה להשתמש במיקרופון ובמצלמה שלך ואסור לאלו שאינך סומך עליהם. והכי חשוב, בצע את המחקר שלך על האפליקציות שאתה מתקין באייפון שלך.
רוב כריית הנתונים המסתורית והפולשנית יותר מגיעה מיישומי צד שלישי, לא מאפליקציות אפל. לפני התקנת אפליקציה חדשה מ-App Store, הקפד לחפש את המפתח, לקרוא ביקורות, לבדוק את ההרשאות שהיא דורשת, ולקרוא את תנאי השירות (כן, אני יודע). ויגדרמן מדגישה את החשיבות של ניהול האפליקציות שאתה מאפשר לעקוב אחריך: "בכל פעם שאתה נשאל אם אפליקציה יכולה לעקוב אחריך, דחה אותה".
כדאי לזכור גם: אם אתה לא משלם על מוצר, אתה המוצר. בשום מקום זה נכון יותר מאשר בעולם האפליקציות.
קרדיט תמונה עליונה: FullRix/Shutterstock.com